היום הרגשנו את הרוחות הנושבות על בשרנו.
מזה שני עשורים שאני מדריך בהר הקדוש וחוקר את צפונותיו. בשנתיים האחרונות אני חוקר את הגיאופוליטיקה של ההר במסגרת פוסט-דוקטורט באונ' העברית, מחקר שיום אחד יהפוך לספר אינשאללה. אני יושב בלא מעט קבוצות חשיבה ומחקר מדיניות בנוגע להר ובגדול, אם נניח בצד לרגע את הצניעות המתבקשת, אפשר לומר שאני נמנה על קבוצה קטנה יחסית של "משוגעים לדבר" שמכירים ומבינים את ההר הקדוש יותר מרוב האנשים בעולם.
כמדריך אני יודע היטב להתנהל בהר בין המשטרה, הווקף, שוחרי המקדש, השחקנים האסלאמיים השונים ועוד. לכן אף פעם לא הסתבכתי עם אף אחד מהם ובכל פעם שנקלעתי לבעיה יצאתי ממנה מהר בזכות ההיכרות שלי עם המרחב והאנשים שבו. לכן הופתעתי היום מכך שהמשטרה נטפלה לקבוצה שלי, עיכבה אותנו לביקורת ואף עיכבה לחקירה את הלל שעובד איתי, סתם כדי לייבש אותו בתחנה במשך חמש שעות ולבסוף להוציא לו צו הרחקה מההר.
הוצאתי את הסיור היום כמחווה לסטודנטים והסטודנטיות שלי בקורס שאני מלמד על הר הבית ומסגד אל-אקצא בחוג למדע המדינה באונ' העברית – לאפשר להם להצטרף לסיור בהדרכתי במסגרת חוץ אקדמית. היינו קבוצה קטנה יחסית והכל התחיל כשהלכנו לנקודה במזרח ההר בה שוחרי המקדש היהודים נוהגים להתפלל מאז קיץ 2017. חיכינו שהקבוצה הגדולה של היהודים בהובלת הרב אלישע וולפסון מישיבת הר הבית תגיע אלינו ותפצח בתפילתה. המשטרה עצרה את הקבוצה כמה עשרות מטרים מאיתנו ושוטרי יס"מ חמושים דרשו מאיתנו בתקיפות שנפנה את המקום כדי שלא יהיה חיכוך בינינו לבין קבוצת היהודים שבאו להתפלל.
שאלתי את השוטר למה בעצם והוא טען שזה תמיד הנוהל. עכשיו לא רק שזה לא נכון, מדובר בשקר של ממש (ראו פוסט ובו תמונה שלי עם אותו אלישע וולפסון עצמו באותה נקודה בדיוק, כשהוא מדבר עם הקבוצה שלנו בנסיבות דומות – ממרץ האחרון – ויש עוד המון דוגמאות)
שוחחתי היום עם מספר מדריכים ומדריכות בעלי ותק רב בהר וכולם אישרו בפני שהם לא מכירים נוהל כזה של הפרדת קבוצות בנקודה זו או בכלל ושקורה להם שהם עוברים בסמוך ל- או מתחככים בקבוצות היהודיות הללו. בכל מקרה אחרי שיח קצר עם השוטר זזנו הצידה והקבוצה הדתית התמקמה בנקודה והחלה להתפלל.
לא עברו שלוש דקות, בעודנו ממשיכים צפונה לכיוון שער הרחמים, הגיחו לעברנו מבין העצים קצין משטרה מלווה בשוטרת תגבור אשר ניגשו היישר להלל, שהיה במרחק קצר מהדבוקה המרכזית של הקבוצה וביקשו ממנו להזדהות. הלל, סטודנט למשפטים שגם לומד בקליניקה בסנגוריה הציבורית ואקטיביסט מנוסה, בסך הכול שאל את הקצין למה הוא מבקש ממנו להזדהות והאם הוא חשוד במשהו, תוך כמה שניות הטון של השוטר החריף והוא נהיה אגרסיבי ותוקפני ופשוט לקח את הלל משם בלי שאפשר לי לגשת אליו. זה היה בשעה 10. לא שמענו ממנו עד שהוא יצא מהקישלה בשעה 15 (להלל שלום).
המשכתי להדריך את הקבוצה ואחרי עוד כמה דקות ניגשו אלינו שני שוטרים ובדקו את תעודות הזהות של כל חברי וחברות הקבוצה (תמונה בתגובות). הם עצרו את ההדרכה ולקחו אותי הצידה לשיחה במסגרתה השוטר העביר אותי סדרת חינוך, בדיבור שקט ואיטי: "האם לא אמרו לך בתדריך שאסור להיצמד לקבוצות אחרות?" הוא שאל. לא אמרו לי את זה לא עכשיו לא אף פעם. בנוסף, אף מדריך אחר לא מכיר את הנוהל. "אז זה נוהל חדש", אמר השוטר, "מעכשיו אסור לך להיצמד לקבוצות אחרות. אלה אנשים ברמת סיכון גבוהה". עכשיו בחיאתכום, היינו קבוצה של חננות-על שכללה כמה סטודנטיות צעירות, ארבעה פנסיונרים, חלקם מורי דרך (אחת פנסיונרית של המשטרה אגב) ועוד שני בחורים חמודים מאוד עם שכבה עבה של קרם הגנה. אם אנשי ההר מאוימים מצד אי אילו פלסטינים או פעילים מוסלמים, באמת שמספיק חצי מבט מנומנם עלינו כדי להבין שלא מכיווננו תבוא עליהם הרעה.
מה שקרה פה זה שהמשטרה ביקשה לפנות קבוצת תיירים בהר כדי לאפשר לקבוצה יהודית להתפלל במקום בניגוד לכללי הסטטוס קוו. פעם היו עוצרים יהודים שמתפללים בהר. זה השתנה וכעת מותר להתפלל בהר גם אם באופן לא רשמי. למעשה חזינו בהתעמרות משטרתית בקבוצה "חילוניות" בהר כדי שלא יפריעו לקבוצה האמונית-דתית להפר את הסטטוס קוו.
אחד השוטרים אמר לנו שתיעוד של התפילה עלול להוביל למתיחות אבל בואו, הקבוצות היהודיות מעלות סרטונים של עצמם מתפללים בהר מידי יום וההפרה הזו מוכרת ומתועדת בעיתונות העולמית והפלסטינית וגם הישראלית מזה כמה שנים.
מדובר בעוד נדבך של התנהלות לא מקצועית של המשטרה בהר הבית. זהו אזור מאוד רגיש ויש הרבה מה לעשות שם. אני מיודד עם לא מעט שוטרים, מעריך את עבודתם ומבין את הקשיים שהם עומדים בפניהם. אני בעצמי מתנדב במשטרה – יותר מזה? במקום להתרכז בעבודה החשובה והמורכבת עד בלתי אפשרית שלהם בהר הקדוש, הם בזבזו דקות ארוכות בלעכב אותנו, להציק לנו ולחנך אותנו, כל זאת כשהם טועים ומשקרים לנו ומכלים משאבים ציבוריים וביטחוניים בלחנך אותנו ולהתנקם בנו על זה שהעזנו לעמוד על זכותנו כאזרחים ולשאול את השוטר שאלה בנוגע להפרת זכויותינו מבלי שהיה שום סיכון או איום בסביבה (כאמור אני מכיר את ההר על סכנותיו השונות לא רע).
כעת חלק משוחרי ההר היהודים יכולים לומר בחצי הנאה או מתוך הזדהות אמיתית "עכשיו תרגיש מה שאנחנו הרגשנו כל השנים". וובכן, יש בזה משהו. ההבדל היחיד הוא שאנחנו לא באנו להפר או לשחוק את הסטטוס קוו – שהוא בעצם נוהל לא כתוב. למעשה גם התדריך שקיבלתי מהשוטר החביב מאוד בכניסה להר אינו כתוב בשום מקום – ולכן כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה. העניין הוא שאצלי הכול מתועד ויש לי גם צילומים והקלטות של הסיורים שלי וגם תמונות ומעקב מההר במסגרת המחקר שלי ואני יודע לומר בדיוק מה הנוהל ומה הנורמה איפה ומתי ומה השינויים במקום – כנראה יותר טוב מחלק ניכר מהשוטרים עצמם. בשטח זה לא עוזר כי אי אפשר לדבר עם השוטרים בהיגיון. או שתקשיב להוראות שלהם או שתיעצר. גם כשאין עילה או סיבה וגם כשאין מסביב לחץ או איום.
המשטרה היא גוף חשוב מאין כמוהו, אבל מדובר בגוף חולה אחרי שנים של החלשה שיטתית. במקרים רבים ההתנהלות המשטרתית בהר אינה מקצועית – סביר שאקדיש לכך לא מעט דפים במחקר שלי. לעיתים במקום לשמור על הסדר המשטרה היא זו שמחוללת את אי הסדר. בשורה התחתונה המשטרה היא לא הגוף המתאים לנהל את הר הבית מעבר לשמירה על החוק, הסדר והביטחון. המשטרה היא הפטיש של המדינה, וכשאתה פטיש כל בעיה נראית לך כמו מסמר שצריך לדפוק עליו בחוזקה. בהר הבית רוב הזמן מה שצריך זה פינצטה, סכין מנתחים, סטטוסקופ כדי להרגיש את הדופק ותחבושת כדי לכסות את פצע וכורסא של פסיכולוג כדי לדבר.
אני שואל את עצמי – האם יש קשר בין מה שקרה לנו היום בהר לבין העובדה שהשר שאחראי על המשטרה, הגוף שאחראי על הסטטוס קוו, הוא פעיל המקדש הכהניסט איתמר בן גביר, שאשתו אילה היא הפעילה האחראית על התיאום בין שוחרי ההר והמקדש למשטרה שתחת אחריות בעלה?
עכשיו עזבו הכל. כשראיתי את התמונה הזו, שצולמה בין שער הרחמים לכיפת הסלע, אשר צילם פפה אללו האגדי שהוא תלמיד בקורס שלי במעמד שומע חופשי אז שמתי לב שלמרות שאני נהרג באוהלה של של שיטת הקרוספיט שעות רבות בשבוע, שבעצם יש לי כרס. הנחתי שאולי השוטרים חשדו שכמו פעילת "חוזרים להר" בפסח האחרון, יתכן שהתבסס חשד סביר שניסיתי להבריח טלי או גדי מתחת הבטן הכמו הריונית שלי כדי להקריבו לעולה במקום המזבח שממזרח לכיפת הסלע. עכשיו הכל ברור. אז תמשיכו להתעסק בזוטות כמו עתיד המזרח התיכון, אני הולך להתאמן…
