גירוש 400 מנהיגי החמאס לדרום לבנון הביא להיכרות קרובה בינם לבין מנהיגות החיזבאללה. הם ישבו יחדיו במחנה האוהלים ובכפרי הדרום ושוחחו על עקרונות ואופרציה. החמאסניקים למדו מהניסיון של חיזבאללה אשר התגבשה כתנועה בתגובה לפלישת צה”ל ללבנון ב 1982. אולם, כאמור בפוסט הקודם, הקשר הזה היה מלכתחילה רווי בחשדנות אידיאולוגית, דוקטרינרית ודתית.
סביר מאוד להניח שאמצעות הקשרים הללו בין חמאס לחיזבאללה שנוצרו במהלך גירוש ה-400 לדרום לבנון נוצרו או לכל הפחות התחזקו משמעותית הקשרים בין ארגון החמאס לבין איראן.
בשנים הבאות אנשי שדה מבטיחים אשר מנהיגות חמאס ייעדה אאותם לתפקידי פיקוד בשטח יצאו למחנות אימונים בדרום לבנון ואף באיראן עצמה, וזכו להכשרה ולאימונים בתחום החבלה והטרור, בעיקר בכל הנוגע למטעני חבלה, חטיפת בני ערובה וטרור מתאבדים – בהתאם לקווי המתאר של הטרור השיעי בלבנון.
לפיכך גם אם הקשר של חמאס עם איראן לא נוסד בעקבות גירוש ה-400 ב-1992 הוא לכל הפחות התהדק בעקבותיו. כפועל יוצא מגירוש 1992 אנשי השטח של חמאס למדו במכללה לטרור שהאיראנים הקימו, שפעלה על טהרת העניין הפלסטיני ממש. בהכשרות הללו התאמנו אנשי גאפ וחמאס ביחד. אולם חיש מהר התגלעו מתחים שמקורם בפער התיאולוגי שבין הצדדים. אנשי החמאס והגאפ חשדו בשלב מסוים שהאיראנים מנסים להעביר אותם על דתם. ניתנו קורסים תיאולוגיים והדבר הוביל למשבר שבעקבותיו הושגה הבנה דה פקטו – מתמקדים בנושא האופרטיבי בלבד ולא נוגעים בכלל בתיאולוגיה.
לסיכום, אחת התוצאות של גירוש 400 מנהיגי החמאס ב 1992 לדרום לבנון הוא הידוק הקשרים בין החמאס לבין חיזבאללה ואיראן. אני החמאס התרשמו מקרוב מהישגי החיזבאללה ולמדו מהלקחים שפעילי התנועה צברו מאז 1982. הקשר הזה ככל הנראה גם קיבל ביטוי מעשי במחנות אימונים ובקורסים של חיזבאללה (בהם נכחו גם מדריכים איראנים) והוכשרו בתחם ההתמחות העיקרי של חיזבאללה באותם שנים – יצור זירות מטענים מורכבות. התנאי לקשר הבין-ארגוני הזה היה שלא נוגעים בנושא התיאולוגי, שכל כל עיסוק בדוקטרינות דתיות חולל מתח מידי. לאור זהות האינטרסים הגיעו חמאס וחיזבאללה למודוס ויוונדי: מתמקדים באינטרס משותף ובאופרציה בלבד.
בפוסט הבא והאחרון בסדרה נדבר על תרגום של תיאוריות ואמונות שהגו השיח’ אחמד יאסין וסיד חסן נסראללה לאסטרטגית פעולה. כיצד נסיגת צה”ל מלבנון ונסיגת ישראל מרצועת עזה הובילו לתובנות דומות בשתי התנועות וכיצד, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה ב 2011 התחולל נתק בין חמאס לבין חיזבאללה ואיראן, אשר דחף את חמאס לניסיונות הפיוס עם הפתח. מה קרה החל מ 2018 ועד שהוביל את חמאס להתפייס עם איראן וחיזבאללה ב 2022 ואיך זה קשור למבול אל-אקצא ב 2023.
בקישור שבתגובה אפשר לרכוש את הקורס המקוון שלי בן 4 המפגשים על האתגר של ישראל בין חמאס לחיזבאללה.
בתמונה: האייתוללה סייד עלי חוסייני ח’אמנאי, המנהיג העליון של איראן נועד ב 2009 עם משפחת חמאס. ניתן לראות את ח’אלד משעל (אז ראש הזרוע המדינית של חמאס) ומשמאלו סגנו מוסא אבו מרזוק.
